"הנאורוּת היא שחרורו של האדם מחוסר הבגרות שהמיט על עצמו", טען עמנואל קאנט וקרא לבני המאה ה-18 להתבגר ולהתנתק מכבלי המחשבה שהכתיבו גורמים בעלי עניין בימי הביניים. בתקופה זו הופיע פרץ של רעיונות אינטלקטואליים, פילוסופיים ומדעיים שהחליפו את החשיבה הדתית שמשלה עד אז בכיפה בכל העולם, והטביעו את חותמם על רבים מתחומי החיים, מפוליטיקה וחברה ועד כלכלה ומחקר. האם כוחה של  הנאורוּת היה יפה לגברים וגם לנשים, לעניים ולעשירים, לאירופים ולמי שאינם בני היבשת? כיצד השפיעה על תופעות חברתיות עתיקות יומין כמו עבדות, ואיך הושפעה מתופעות חדשות כמו סחר עולמי והקולוניאליזם האירופי? הנאורוּת דן בשאלות אלה ואחרות, מציג השקפות של הוגים שונים ובוחן גם כיצד פירושיה ההיסטוריים ממשיכים להשתנות לנוכח מגמות חברתיות-כלכליות עכשוויות.

דוֹרינדה אוּטראם היא פרופסור אמריטה להיסטוריה באוניברסיטת רוצ'סטר. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של אירופה במאות ה-17 עד ה-19 ומתמקדים במהפכה הצרפתית ובהיסטוריה של הגוף ושל המדע