אֵלִי, סַאמֶר וְיַסְמִין נֶהֱנוֹת עִם בְּנֵי וּבְנוֹת הַמַּיִם
בַּאֲגַם חֲבַצְּלוֹת הַמַּיִם.
אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַמַּלְכָּה אֵיבָה וְרוּחוֹת הַסְּעָרָה שֶׁלָּהּ מְטִילוֹת כִּשּׁוּף עַל מַפַּל הַנְּתָזִים הַצְּלוּלִים, הֲנָאָתָן מַגִּיעָה לְקִצָּהּ.
הַאִם יַצְלִיחוּ הַבָּנוֹת לְבַטֵּל אֶת הַכִּשּׁוּף וּלְהַשִּׂיג אֶת מֵי הָרִפּוּי הַקְּסוּמִים שֶׁהֵן זְקוּקוֹת לָהֶם עֲבוּר הַשִּׁקּוּי שֶׁל הַמֶּלֶךְ שָׂשׂוֹן?