תיאור:
בארץ רחוקה, לפני שנים רבות, שכנה לה קיסרות תות. שלטה בה קיסרית עריצה ושמה זארא-תות, שהנהיגה את עמה ביד קשה. הקיסרית היתה אשה שמנה וגדולה, שעיניה הקטנות והמרושעות הציצו מבין קפלי פניה העגולים. גופה הענק הכביד על תנועותיה, והיא כיסתה על סרבולה בעזרת פקודות חדות ועוקצניות שהיתה יורה לעבר אנשיה:
- "הציבו שומרים חמושים בפתח גן הארמון. איש לא ייכנס חי לשם, ואיש לא ייצא חי משם!"
- "סִגרו את החלון. חום האח יוצא החוצה. איננו מחממים את הרוח!"
- "אני רוצה ארוחות טעימות יותר. איש לא יגיד שאני בנויה מקש ותבן!"
מי שהקשיב היטב לפקודותיה, שנאמרו בקול נרגז ובקוצר-רוח, יכול היה למצוא בהן גם פיקחות ואפילו חוש הומור. אבל האנשים מיהרו למלא את דברהּ בבהלה, ולא נתנו את לִבם. בארמון שררה אווירה של פחד ושל אין-אונים.
אלא שבינתיים זָקנה הקיסרית ויורש לא היה לה. צריך היה להגן על הארץ מפני פולשים מבחוץ, ולארגן את החברה ואת כלכלת המדינה מבפנים. אך הקיסרית הזקנה כבר התקשתה לעמוד בכל המשימות של הנהגת הממלכה. לכּל היה ברור כי עוד לפני שתמות בשׂיבה טובה יהיה הכרח למצוא לזארא-תות מחליף.
כולם ידעו שתהיה זו משימה קשה למצוא יורש לקיסרית. היא היתה אשה קשה ועקשנית, ולא הסכימה לקבל עצה מכל איש זולתה. האפשרות כי מישהו יתפוס את מקומה הוציאה אותה מכֵּליה, וכאשר העלו לפניה הצעה למנות תחתיה את אחד ממקורביה היתה הקיסרית פורצת בצעקות נרגזות וכולם היו מסתלקים עד שיעבור זעמה.
הימים חלפו והקיסרית עצמה החלה להרגיש שכוחותיה עוזבים אותה. הסֵדר בממלכה החל להשתבש, ובגבול הצפוני החלה המדינה השכנה בהכנות לפלישה לקיסרות תות. ואז הגיע יום הולדתה ה80- של זארא-תות..
מחיר: 44.00 ₪