המאה העשרים מתוארת בפי יודעי דבר כעידן היותר מדעי והיותר טכנולוגי בתולדות המין האנושי. מהפכות ותמורות היסטוריות מפליגות שינו גורלות אך המהפכה המדעית שהתחוללה במאה זו שינתה לבלי הכר את אורחות חיינו ואת דרכי החשיבה שלנו על היקום שבו אנו חיים. צבי ינאי, שאין שני לו ביכולת להבהיר את עיקריו ומשמעויותיו של המדע המודרני לדרכיו וליכולת הבנתו של הקורא, שאינו נמנה עם אנשי המקצוע מנסה בסידרת שיחות עם בכירי המדענים בישראל לסכם את הישגיו של המדע במאה מהפכנית זו. במרכזן של השיחות ניצב הניסיון לברר מדוע נכזבה התקווה שהפעימה לבבות בראשית המאה כי הגידול בידע המדעי יוליך ויקרב אותנו לפתרון המלא של הקושיות המעסיקות את המדעים השונים.
תהליך החקירה המדעית במאה העשרים, אומר צבי ינאי, משול לקליידוסקופ המשנה את תצורת האבנים הצבעוניות כל אימת שמסובבים אותו. כל שינוי זווית מחולל תובנה חדשה של המציאות בתהליך שדומה כי לא יסתיים לעולם. אך במסקנה כביכול מייאשת ומרפה ידיים זו הוא מוצא נחמה שהרי אי אפשרותה של ידיעה מלאה וסופית מציעה אולי מכנה משותף חמקמק בין העולם הפנימי - הסובייקטיבי לבין המציאות החיצונית - האובייקטיבית.