טנזין גאיצו, הדלאי-לאמה הארבעה עשר של טיבט, הוא מנהיגו הרוחני והמדיני של העם הטיבטי. הוא נולד ב6- ביולי 1935, בכפר קטן בשם טאסקאר שבמחוז אמדו, בצפון מזרחה של טיבט. כשהיה בן שנתיים, הוא הוכר כגלגולו של הדלאי-לאמה השלושה-עשר. בהתאם למסורת הטיבטית הוא הובא ללהאסה, בירת טיבט, והוכתר בשנת 1940. בשנת 1950, בהיותו בן חמש עשרה, הוא התבקש לקבל על עצמו את האחריות המלאה כראש המדינה והממשלה. מאמציו להביא פתרון של שלון לבעיה הסינית-הטיבטית סוכלו. בעקבות דיכוי ההתקוממות הטיבטית הלאומית ב10- מרץ 1959, ברח הדלאי-לאמה להודו, שם קיבל מקלט מדיני. בגלות הוא מנהיג בהצלחה את עמו בתחומי החינוך, השיקום ושימורה של המסורת והתרבות הטיבטית הייחודית, וממשיך בנסיון למצוא פתרון של שלום לבעיה הסינית-טיבטית. מאמציו הבלתי נלאים לקידום שלום עולמי, פתרון לא אלים לעימותים בינלאומיים והבנה בין דתית, הביאו לו הכרה כלל עולמית. הוא קיבל פרסים בינלאומיים רבים, ובשנת 1989 הוענק לו פרס נובל לשלום. הוא כתב ספרים רבים בנושאי בודהיזם, פילוסופיה, הטבע האנושי ואחריות אוניברסלית, וכן, שתי אוטוביוגרפיות.

``הדרך אל החירות``, הוא ספר לימוד חיוני בנושא הבודהיזם הטיבטי הן למתחילים והן למתקדים. הדלאי-לאמה, המנהיג הרוחני והמדיני והגולה של העם הטיבטי, מציג בספר זה את עיקרי תורת הבודהיזם הטיבטי בשלבים קלים להבנה, בהתבסס על טקסט מהמאה החמש עשרה. הוראת המורשת הבודהיסטית טיבטית - הדרך אל ההארה - מוגשת בצורה נגישה, עמוקה ומשכנעת, והיא אחד מהאוצרות הרוחניים הגדולים של עולמנו.