איך ‘עובדת’ ההרתעה הגרעינית העמומה של ישראל? כיצד השפיעה ‘דימונה’ על קבלת ההחלטות של מנהיגי מדינות ערב לאורך השנים? באיזו מידה הירידה בהיקף הסכסוך הבין-מדינתי במזרח התיכון קשורה לגרעין הישראלי? מה תהיה אסטרטגיית ההרתעה של ישראל מול איראן גרעינית?

הספר ‘דימונה’ הוא הניסיון הראשון מסוגו לחקור את הממד הגרעיני במלחמות השונות בסכסוך הבין- מדינתי החל ממאי 1967, הן מנקודת ההשקפה של ישראל הן מנקודת ההשקפה של מדינות העימות הערביות. מהמחקר עולה שאף שהסכסוך התנהל רובו ככולו במישור הקונבנציונלי, ההרתעה הגרעינית הלא מוצהרת של ישראל הפכה לחלק בלתי נפרד מההרתעה הכללית שלה במזרח התיכון.

ספר זה נכתב על רקע האפשרות שביום מן הימים ישראל עלולה לאבד את המונופול שמיוחס לה על נשק גרעיני במזרח התיכון. המחקר ההיסטורי בשאלה של השפעת ‘דימונה’ על הסכסוך עשוי לתרום לקבלת החלטות שקולה בכל הקשור להתמודדות עתידית עם האיום האיראני. בהקשר זה ניתן לראות בספר זה מצע ראשוני לדיון פומבי באסטרטגיה הגרעינית של ישראל.

הספר מבוסס על מקורות ומסמכים רבים  שפרסמו הצדדים השונים בסכסוך הבין-מדינתי בנושא. תרומה ייחודית לספר הייתה ל’מסמכי סדאם חוסיין’ – מאות עמודים של פרוטוקולים מדיונים פנימיים של צמרת המשטר העיראקי – שמהם ניתן ללמוד רבות על ההשפעה העמוקה שהייתה ליכולותיה הגרעיניות החבויות של ישראל על קבלת ההחלטות של המנהיג הערבי.

ד”ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע”ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. הספר מבוסס על מחקר לעבודת דוקטור באוניברסיטה העברית, על מחקר משלים בסוגיית הגרעין האיראני ועל הצעה למדיניות ולאסטרטגיית הרתעה ישראלית מול איראן גרעינית.