תיאור:
``באחד הקטעים הפיוטיים היפים במחזהו של נסים אלוני דודה ליזה, עובר האגרונום דוקטור אטלס בין עצי הגן של המשפחה האריסטוקרטית בלנק ומסביר למרים, הצאצא האחרון של המשפחה על וירוס שתוקף את עצי ההדר ומדביק אותם במחלה הנקראת `טריסטזה`.
דוקטור אטלס איננו יודע אם העצים האכולים בטריסטזה עצובים, אבל אנו, החשים כי דבריו נאמרו לא רק על העצים, מבחינים מייד במחלה בה נגועים כל גיבורי משפחת בלנק - מחלת עצבות נוראה, שהמחזאי דאג, כדרכו תמיד, להסוותה בזיקוקים של שמחה תיאטרלית.
המחזה מסתיים בפאראדה מרהיבה של זיקוקי דינור, שמפריחה המושבה לזכר מייסדה המכובד, ז`אק, אשר נעשה לגיבור חגיגותיהץ מתחת לזיקוקים אלה, שמציירים בשמים את דמותו של ז`אק, מוטלת עתה גופת בנו, יוסף בלנק. הוא שילם עבור הזיקוקים שעה קצרה לפני הפרחתם. היתה זו מהתלתו האחרונה: זיקוקים לזכר האב שאותו רצח לפני שלושים וחמש שנים במרתף היין. המשפט האחרון שיאמר לפני שיצנח מת הוא: `זה כואב... תעיף זיקוקים... מהר... יצאתי מהמשחק`... התפוח הרקוב לא נפל רחוק מן העץ הנגוע בטריסטזה.
מעשה בסופר יפני, שנהג כל ימי חייו לשעשע ולהצחיק בני אדם. כשמת נפתחה צוואתו, היה כתוב בה כי הוא מצווה לשרוף את גוויתו. כשהחלו שורפים את הגופה, נתגלה כי הלץ היפני מילא את כיסיו זיקוקי אש, וככל שנאכל גופו כן התמלאו השמים ב`להטים צבעוניים`.
סיפור זה אופייני לתיאטרון של אלוני, המנצנץ במערבולות של צבעים, בבואות, מסכות ולהטוטי אחיזת עיניים. אך אסור לשכוח כי הזיקוקים נפלטים תמיד מתוך כיסו של מישהו הנשרף אי שם במסתרים. זוהי כל חוכמת המחזה הזה על רגל אחת - חוכמה שעצבות שקטה של שקיעה מכסה עליה``.
משה נתן, 1060
שלושים שנה בדיוק לאחר הצגת הבכורה, נדפסת עתה לראשונה ``מלודרמה ישראלית`` זו - כפי שכינה אותה מחברה בלוויית איורים וציורים מאת אודרי ברגנר, שעיצבה את התפאורה והתלבושות להצגה.
מחיר: 74.00 ₪