שנת 1901 בפתח. ג'וליה ואניטה, נערות בנות 20, שתי חברות נפש מכפר קטן בצפון איטליה, לוקחות חלק בשביתה העיקשת של הפועלות במפעל המקומי שנמשכת מעל למצופה, ואף גוררת את ג'וליה ואמה לעוני מחפיר. ג'וליה שורדת את הימים בהמתנה לחתונתה עם פִּיטְרוֹ פֶרוֹ אהובה, וחוסכת כל אגורה ליום שבו יעברו לחיות יחד. ביום שאמה של ג'וליה ופועלות נוספות נכנעות למנהלי המפעל, מגלה ג'וליה שגם אניטה חברתה שבה לעבודה וידיה אחוזות בידיו של פיטרוֹ, ארוסה. כאב האכזבה העמוק כובש אותה והיא מחליטה להיעלם. היא לוקחת את כל כספה וקונה בו כרטיס לאנייה המפליגה לארצות-הברית. נודפת צחנה, רזה כסרדין ובהריון מפייטרו, היא מתגלגלת אל חנותו של לִיבֶּרוֹ, נכנסת פנימה ומתעלפת. כאשר היא פוקחת את עיניה, מתחילים חייה מחדש. 

כעבור 40 שנה, חוזרת ג'וליה לבקר בכפר הולדתה. היא מתוודעת לסיפורם הטראגי של המקום ושל אהוביה שנשארו בו במהלך שתי מלחמות העולם הנוראיות,. לכל משפחה גורל משלה, שכמעט ולא מעניק רגעי אושר ונחת לנתיניו.