טוריד, אשתו לשעבר של אַרְוִויד, נסערת וזקוקה לעזרתו. הוא חש לאסוף אותה מהמקום שהיא מוסרת לו ולהביאה לביתה, שם היא מתגוררת עם שלוש בנותיהם המשותפות. כשהוא מסייע לה להיכנס לדירה הוא זוכה בהצצה חטופה למעונה החדש, שאינו מסגיר ולו בסימן את פרק הזמן שהשניים היו נשואים, כאילו 15 שנה נמחקו מלוח השנה.  

בשנה שחלפה מאז שטוריד עזבה, הוא בעיקר נדד. מבר לבר, מאישה לאישה וממקום למקום. בהתחלה עוד ניסה להיאחז בשגרת חייהן של בנותיו, עתה הרפה גם מזה. שיחת הטלפון הלא צפויה מגרושתו מטילה אותו באחת לחייו הקודמים ותובעת ממנו להביט בהם בכנות חסרת רחמים, מתוך ניסיון להבין מה השתבש ומדוע.

פר פטרסון, מגדולי סופריה העכשוויים של נורבגיה, נוגע בשורשים החשופים של האובדן הכרוך בפירוק של משפחה ומשרטט דיוקן של התפוררות איטית וכואבת, משובץ ברגעי יופי וחסד שזוהרים מבעד לייאוש, בתרגום מופתי כתמיד של דנה כספי.