ג'ולייט בת השלוש-עשרה שכלה את כל בני משפחתה ברעידת אדמה שפרצה בשעות הלילה המאוחרות בעיר אגדיר הישנה. למראה גופות הוריה ושני אחיה היא לקתה בהלם, שממנו התאוששה בעזרת שליח התנועה הקיבוצית שנזדמן למקום האירוע. בדיון שערך השליח עם המשלחת היהודית מקזבלנקה הגיעו למסקנה שהמקום הרצוי שבו עשויה ג'ולייט למצוא מזור לנפשה כשריד יחיד מכל המשפחה, הוא הארץ. השליח המקסים רתם את עצמו למשימה, והצליח להעלות אותה לארץ. הוא אימץ אותה כבת משפחה בקיבוץ. תוך זמן קצר היא התערתה בחברת בני גילה, למדה יחד איתם בתיכון בנתניה שבו למדו גם נערי נתניה. 

 

רמי, תלמיד תיכון, בן להורים עשירים, ראה אותה והתאהב בה ממבט ראשון. זו הייתה אהבה עזה וטהורה שלפתחה רבץ מכשול. מדובר בדעותיה של אימו והמקורבים אליה על יוצאי מרוקו. "כלה מרוקאית היא אסון לחמות", חיוותה מאשה את דעתה. אך אהבתו אליה הייתה כה עזה, שהיה מוכן לנתק את הקשר עם ההורים על כל המשתמע מכך מבחינה נפשית וחומרית. האם האהבה העמוקה בין שני הצעירים תוכל לגבור על כל המכשולים?