בשלהי אוקטובר שנת 2001, סמוך ליום הולדתו החמישים, המחבר אושפז בבית-חולים בנהרייה כשהוא מאובחן כחולה בסרטן הערמונית במצב מתקדם. מערכת הרפואה הגדירה את מחלתו חשוכת מרפא וסופנית וקצבה את ימיו לתקופה שבין תשעה חודשים לשנתיים. מסך שחור ירד מול פניו והסתיר את אופק שארית חייו.

"בשיטת החתול" מביא את סיפורו של המחבר, יצחק (איצי) באר, סיפור של מאבק הרואי במחלת הסרטן. כנגד כל הסיכויים ובניגוד לדעת מומחי הרפואה הממסדית הוא נחלץ באופן מופלא מהצרה הנוראה שאליה נקלע.

הספר מציג את האסטרטגיה שהמחבר נקט במהלך מאבקו המוצלח במחלה וכן הסברים ותובנות רפואיות יוצאות דופן שרכש בשנות מחלתו.

המחבר מאיר נקודות תורפה של מערכת הבריאות, אשר לעיתים אינה מסוגלת להעמיד את הטיפולים המתאימים לחולה, לעיתים אלה אינם נעשים בזמן ולעיתים השיקולים הכספיים הם שמכריעים.

הכותב אינו רופא והספר אינו ספר הדרכה ואין בו תפריטים המלמדים איך להתגבר בהצלחה על מחלות כאלו או אחרות, אך בו בזמן הוא מציג גישות מעניינות הקשורות לניהול המאבק במחלת הסרטן בכלל ולסרטן הערמונית בפרט ומשלבן עם סיפורים אישיים מחיי המשפחה ומהווי בתי-החולים.

על אף הנושא "הרציני" משולבים בספר קטעים שיש בהם משום דוק של הומור. הוא נקרא בנשימה עצורה ומומלץ הן כספר קריאה מרתק לקהל הרחב והן כמסמך שיש לו השלכות מעניינות הנוגעות לחולים, לרופאים ולאחרים שעיסוקם קשור במערכת הבריאות.



המחבר אימץ את "שיטת החתול" כאסטרטגיה במלחמה הפרטית שלו בסרטן, לאמור להכות אותו במכות רבות ומהירות, כשם שהחתול מכה עם כפו על ראשו של נחש מאיים עד להכנעתו. מכאן נגזר שמו של הספר "בשיטת החתול".