בלחש הוא רומן על שושלת של מכשפות יהודיות, המבוסס על מחקר שמגלה עד כמה נהגו יהודי אשכנז להשתמש בקמעות, בהשבעות ובלחשים, במקביל לשמירת מצוות. הרומן חושף תת-תרבות של אמונות בנסתר, את החלק ששרד מימי הביניים ושאינו ידוע בהיסטוריה של יהדות אירופה. תולדותיה של משפחה אחת בעיירה, בכל גלגוליה ובכל האירועים הטרגיים והקומיים שחוותה, מהשטעטל ועד לעלייה לארץ, מספרות בעלילה מרתקת את הסיפור היהודי. זהו, ככל הידוע, ספר ראשון בספרות העברית המודרנית שמספר בקריצה לקוראים על מכשפות יהודיות, על כוחן ובעיקר על רוב קסמן.

חיים פסח

"מזמן לא קראתי ספר כה מקורי. בלחש הוא ספר חשוב מפני שהמבנה שלו משוכלל. זהו ספר חתרני על שושלת נשים הלוחשות לחשי כשפים, ובעצם גם את ההיסטוריה האשכנזית של העם היהודי. כן, אשכנזית ומנשקת קמעות. האם הראשונה, שרה-פרידה, אישה גדולה ששרה בקול רם מאוד, וכשהיא נאלמת באה בתה בלה, האם השנייה, הרזה, ולוחשת לחשים. גם קולה נאלם באשמת מות הילדים. המספרת שושנה, האם השלישית, שהיא דמות משעשעת ואירונית, מלווה את סיפורה של בלה מדרגה-מדרגה אל המרתף החשוך של חייה העצובים, כשהיא מאירה לה בפנס קטן את דרכה האחרונה ומקבלת במאור פנים את בלה התינוקת, האם הרביעית, שאותה ציידה דורית זילברמן בכמה מסודות החמלה".