בֶּחָצֵר שֶׁל לוֹרִי יֵשׁ בַּיִת מְיֻחָד עַל עֵץ. לוֹרִי תּוֹלָה עַל קִירוֹת הַבַּיִת אֶת יְצִירוֹת הָאָמָּנוּת שֶׁלָּהּ וְחוֹלֶמֶת

עַל כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁתְּצַיֵּר בָּעֶפְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים וְהַיָּפִים שֶׁלָּהּ.

בֵּית הָעֵץ הַזֶּה הוּא רַק שֶׁל לוֹרִי וְלֹא שֶׁל אָח שֶׁלָּהּ, טוֹמִי.

וּבְכָל מִקְרֶה, טוֹמִי בִּכְלָל לֹא יִרְצֶה לְהִכָּנֵס לְבֵית הָעֵץ שֶׁלָּהּ — כִּי הוּא עָסוּק מִדַּי בְּמִלְחָמוֹת נֶגֶד חַיְזָרִים בֶּחָצֵר.

יוֹם אֶחָד, טוֹמִי הִסְתַּקְרֵן מְאוֹד — מָה אֲחוֹתוֹ עוֹשָׂה שָׁם לְמַעְלָה בְּבֵית הָעֵץ שֶׁלָּהּ?

הוּא מַמָּשׁ לֹא תֵּאֵר לְעַצְמוֹ אֵיזוֹ הַפְתָּעָה מְחַכָּה לוֹ בִּקְצֵה הַסֻּלָּם...

יוֹם אֶחָד, הַדִּמְיוֹן שֶׁל לוֹרִי וְהַדִּמְיוֹן שֶׁל טוֹמִי הִתְלַכְּדוּ, וּשְׁנֵי הָאַחִים גִּלּוּ שֶׁלְּשַׂחֵק יַחַד זֶה תָּמִיד כֵּיף יוֹתֵר.