"כבר כמה שנים ששרגא וחנה ישנים בחדרים נפרדים. כשהיא לא יכלה עוד לסבול את הנחירות שלו והוא את הנשימות שלה, הם הפרידו כוחות. לכל אחד יש חדר משלו, מיטה משלו, מקלחת שלו וטלוויזיה שלו. חנה לא סיפרה לחברות שלה. בשביל מה? הן כולן אלמנות, להן יש דירה שלמה לעצמן, לא רק חדר אחד."
לרגע אחד הרשתה לעצמה חנה לחשוב שהכול יהיה בסדר. הנה הבת שלה — שנראה שתישאר רווקה לנצח — הודיעה שהיא מתחתנת. אמנם עם בחור הנמוך ממנה בראש, בוק ועם הורים מהגיהינום, אבל עדיין — מתחתנת. עושה רושם שהבן שלה ואשתו — שעד לאחרונה נראו לה אבודים — מאושרים יחד, מגדלים בשלווה את הבן שלהם, שמעדיף ללבוש שמלות, להתאפר ולשחק בבובות, ומשמינים מנחת. אפילו החיים שלה עם שרגא הפכו נסבלים יותר. הוא אמנם כבר לא החתיך שהיה פעם, אבל גם חנה כבר לא בדיוק ליז טיילור...
אבל הרגע הזה חולף במהרה. חנה מבינה שכלום לא בסדר ושהמשפחה שלה, זו שעבדה קשה כל החיים כדי שתיראה נורמלית ויציבה, מתפרקת לה מול העיניים.
מבעד לנקודות המבט המתחלפות של האם, האב וילדיהם נפרשת דרמת מצבים סאטירית, המפרקת לגורמים את היחידה המקודשת הזאת, המשפחה, וחושפת אותה במערומיה – סדוקה ושקרנית, מצחיקה ובוגדנית, אוהבת ומיוזעת. בספרה הראשון מזמינה אותנו ריקי שולמן אל תוככי הגיהינום הבורגני המשעשע והנואש, שטומן בחובו בדידות גדולה וחסד נדיר.