חייה המאושרים של מיכל, אחות צעירה ותוססת בת קיבוץ דגניה, עוברים טלטלה עם התאלמנותה במלחמת יום הכיפורים. סיפור התבגרותה הכאובה, החל ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת לבנון, הוא אלגוריה להתבגרותה של המדינה. דרך סיפורם של שלושה דורות – דור ההורים, דורה היא ודור ילדיה – מתארת המחברת ברהיטות וברגישות את החיים רווי האדרנלין בישראל. תוך התבוננות עמוקה וחדה במערכות יחסים משפחתיות סבוכות, באהבות ובתשוקות, בדילמות מוסריות ובחברויות עמוקות, נחשפת מדינה שרוב תושביה פוסט טראומתיים, אך למרות זאת אינם מוותרים על האופטימיות בחיפוש אחר דרך שבה יוכלו להגיע לשלום עם עצמם, ואולי, בסופו של התהליך, גם עם סביבתם.

המחברת, אילנה רבאו-פרידמן, ילידת הארץ, רופאת נשים במקצועה. במלחמת ששת הימים שירתה כפקידת מבצעים בחיל האוויר, ובמלחמת יום הכיפורים עבדה כסטז'רית בבית החולים שיבא בתל-השומר. חוותה כאם את השירות הצבאי של שלושת ילדיה וחבריהם הקרובים, שימשה לאורך שנים ארוכות כרופאה בשירות צה"ל, ועוקבת בעניין אחר הדינמיקה והשינויים המתרחשים במרוצת השנים בישראל