• – מִשְׁטָרָה!
  שָׁלוֹם, רָצִיתִי לְדַוֵּחַ עַל אִישׁ

  – מִשְׁטָרָה!
  – שָׁלוֹם, רָצִיתִי לְדַוֵּחַ עַל אִישׁ
  שֶׁנִּמְצָא בְּתַחֲנַת הַדֶּלֶק לְיַד מְכוֹנַת הָאֲוִיר,
  מַשֶּׁהוּ אִתּוֹ לֹא בְּסֵדֶר –
  הוּא מְנַסֶּה לְמַלֵּא גַּלְגַּל מְפֻנְצָ‘ר שֶׁנִּמְצָא בְּתָא הַמִּטְעָן.
  כְּבָר חֲצִי שָׁעָה שֶׁהוּא מַצְמִיד אֶת הַמַּשְׁאֵבָה אֶל פִּי הַגַּלְגַּל,
  מְנַסֶּה לְהַנְשִׁים בְּיָדָיו,
  לוֹחֵץ עַל הַמִּסְפָּרִים, מַעֲלֶה מַדָּדִים –
  הַצָּמִיג מִתְנַפֵּחַ לְרֶגַע וְאָז מִתְרוֹקֵן
  כְּבָר חֲצִי שָׁעָה.
  כָּל הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁחִכּוּ בַּתּוֹר יַחַד אִתִּי עָזְבוּ כְּבָר לְפָנַי.
  קִוִּיתִי שֶׁאוּלַי – – –

 – אַתְּ נִמְצֵאת בַּמָּקוֹם?
– הוּא נִמְצָא בַּמָּקוֹם. כֵּן, בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם חֲצִי שָׁעָה, אוּלַי כְּבָר יוֹתֵר.
מְמַשֵּׁשׁ בְּיָדָיו אֶת הַגַּלְגַּל הַמִּתְמַלֵּא,
מְקַוֶּה, וְאָז הָאֲוִיר מִשְׁתַּחְרֵר.
אֲנָשִׁים נִסּוּ לְהַגִּיד לוֹ אֲבָל זֶה לֹא עוֹזֵר
אַתָּה מֵבִין? זֶה גַּלְגַּל שֶׁהִתְפַּנְצֵ‘ר
–  וְאַתְּ שָׁם?
–   הָיִיתִי שָׁם עַד לֹא מִזְּמַן.
– גְּבֶרֶת,
מָה אַתְּ רוֹצָה?
הִתְקַשַּׁרְתְּ לַמִּשְׁטָרָה
– תַּקְשִׁיב, הָאִישׁ הַזֶּה –
הוּא צָרִיךְ עֶזְרָה!

*
“לִהְיוֹת מַלְכָּה עַל שְׁטָר
וְקַבְּצָנִית בַּחַיִּים.”

חלי טל שלם, “את לא לבד” עמ’

“נסעתי אל הזאב”, קוראת חלי טל שלם בפתח השער השלישי של הספר “את לא לבד”, ובכך מעמידה את עצמה ככיפה אדומה הצועדת ונוסעת בשבילי המאה העשרים ואחת – צועדת ונוסעת בד-בבד עם גיבורות מן המציאות האקטואלית, שהטרגדיות של חייהן ומותן העירו בה פצעים נושנים.
בשפת שירה טבעית הנעה בין צורות כתיבה הדוקות-למחצה ובין צורות משוחררות, גמישות, קרובות אל הטבע או אל החלום, צועדת ונוסעת כיפה אדומה האגדית והאקטואלית וחוזרת אל ילדותה, אל פצעי אהבותיה, אל נחמת האמהות, ואל חיק מפגשים קשים עם זאבי המחלה והמוות.
המלים “את לא לבד” מופיעות שוב ושוב לאורך הספר, כמעין נחמה או שמא נחמת שווא, במצבים של בדידות גדולה ועמוקה. כך ממש כתב למחברת גם אהוב לשעבר בפתח ספר שהקדיש לה. מן המלים האלה, המופיעות על רקע בדידות גדולה ועמוקה, עולה התהיה -האמנם “את לא לבד” או שמא את כל כך לבד, תמיד לבד, ויכולה רק ללחוש לעצמך “את לא לבד” או למשש את המדבקה הנושאת את המלים האלה בחלקה הפנימי של דלת תא השרותים הציבוריים?
ואולי כך נוגעת חלי טל שלם בקשר ההדוק והבלתי-נמנע שבין הבדידות והשירה.

(אנה הרמן – משוררת ועורכת הספר)

“את לא לבד” הוא ספר השירים השני של חלי טל שלם. הספר מחולק לששה שערים שמבחינה תמטית מתרכזים בילדות, התבגרות, אהבה, אמהות, חולי ומוות. בשפה השואבת מחיי היומיום ובד בבד מהדהדת תחושה מיתית סוריאליסטית, לוכדת המשוררת וטווה מצבי בדידות קיומיים, המועצמים לאור השנה האחרונה.