סיפורה של ספינת המעפילים "יציאת אירופה תש"ז" ("אקסודוס 1947") היה לסמלה של תקופת ה"העפלה", ומבין 64 ספינות "המוסד לעלייה ב'", שהפליגו בשנים 1945-1948 אל חופי ארץ-ישראל מזדקר שמה כאות ומופת לעלילת התקדשות וגבורה.

אביבה חלמיש מודעת היטב להיבטים המיתיים של "פרשת אקסודוס", ובמחקרה המתועד להפליא השכילה לשלב את מלאכתו של ההיסטוריון עם משימתו של המספר.

בחינת התנהגותם, מניעיהם והכרעותיהם של כל הצדדים המעורבים בעלילה – מעפילים, אנשי המוסד לעלייה ב' ופלמ"ח, בריטים, צרפתים, אמריקנים ואחרים – מעמידה סיפור מורכב ורב-צדדים. חשיפת האמת ההיסטורית אינה גורעת מעוצמתה הרגשית של הפרשה וה"אמת ההיסטורית" מעלה תמונה מאלפת על כל צרכיה ומאווייה של חברה ויישוב שנדרשו למיתוס ולעלילות הגבורה.

במאמציה להביא לקורא תיאור שלם ונאמן של "פרשת אקסודוס" על כל שלביה ואף להציע פרשנות חדשה לאחדים מהיבטיה נעזרה המחברת בחומר תיעודי רב ומקיף ועימתה עדויות ממקורות שונים ומגוונים. בהציבה את ציבור המעפילים במוקדה של הדרמה האנושית חושפת אביבה חלמיש פן מרתק שלא הובלט עד כה בכתיבה על פרשה זו.

ספרה הוא תרומה חשובה להבנת רכיביה של עלילת ההעפלה וסיפורה של "המדינה שבדרך".