כיצד ייראה סיפורה של אנליזה כאשר יסופר מנקודת מבטו של המטופל? כיצד המטופל יכתוב ויציג את החוויה האנליטית? מה תהיה השונות בין סיפורו של המטופל לסיפורו של המטפל? מה מסופר ונחשף בסיפורי הטיפול שנכתבו על ידי מטופליו של פרויד?

ספרה של ענת צור מהלאל מתמודד עם שאלות מרתקות אלה בעזרת קריאה באסופה ייחודית המוצגת לראשונה לקורא הישראלי, אסופת ספרי זיכרונות שכתבו מטופליו של פרויד. מטופלים אלה – ביניהם סרגיי פנקייב הידוע בשם "איש הזאבים", המשוררת הילדה דוליטל (ה"ד), והפסיכואנליטיקאי האמריקאי אברם קרדינר – הגיעו לווינה במיוחד על מנת לפגוש את פרויד ולפתוח עמו במסע אינטימי ורב-תהפוכות שבמרכזו פענוח הלא-מודע וחשיפת צפונות הנפש. קריאה פסיכואנליטית וספרותית-היסטורית של ממוארים אלה מוצעת במטרה להציג את כתיבתם של המטופלים מנקודת מבטם.

ייחודיותו של ספר מרתק זה טמונה בהתמקדות באסופת הממוארים השלמה שנכתבה על ידי מטופליו של פרויד. התבוננות קרובה זו מאירה את הפסיכואנליזה כפרקטיקה טיפולית וכהגות ייחודית; היא מציעה נקודת מבט חדשה על דמותו של פרויד כאנליטיקאי וכהוגה דעות, על מעלותיו ולעיתים גם חולשותיו.  המחברת מבקשת להתבונן בַכתיבה של מטופליו של פרויד כספרות מינורית, כאקט אמיץ ואף חתרני של הנכחת קולות מושתקים, הן במובן הפסיכואנליטי והן במובן הטקסטואלי-ספרותי; חתרנות זו אינה פועל יוצא של מעמדו הקאנוני של פרויד בלבד, אלא גם של ההעזה להפוך ממטופלים סבילים לכאורה לכותבים אקטיביים המתעדים תקופה שבה הפסיכואנליזה הייתה סמכותנית וחד-כיוונית הרבה יותר מכפי שהיא היום.