שירים ודברי הגות על העקדה.
סיפור העקדה הוא אחד הסיפורים הסבוכים ביותר בשיח היהודי ובתרבות הישראלית. עם ההתיישבות בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים הוא נעשה לסיפור שמוכנן חברה, מכשיר ערכים, תובע התבוננות מסוימת במציאות ומעלה את הדיון בסוגיית הלגיטימציה של קבלתו, בכל פעם מזווית שונה. המרובע שבבסיס הסיפור- האל מעמיד את גדול מאמיניו בניסיון שאין דרך לעמוד בו, האב עוקד, הילד הנעקד והאם הנותרת מאחור – פורט על הנימים הגלויים והסמויים של כל מי שנדרש לו, ועל כך יעיד העניין המגוון והמורכב שעורר בשירה העברית המודרנית במאה העשרים.

אל תשלח ידך אל הנער הוא אסופה ראשונה מסוגה המבקשת להציג באופן שיטתי וחוויתי את העיסוק בסיפור העקדה. השירים ודברי ההגות המכונסים בה מתארים את תהליך היהפכותו של סיפור העקדה למיתוס תרבותי ראשון במעלה: מהמקורות היהודיים ועד לפסגותיה של השירה העברית המודרנית; מעיסוק בסיפור העובדתי כפי שהוא מופיע בספר בראשית ועד לאימוץ הסיפור כסיפורה של החברה הישראלית המתהווה; מהביקורת הקשה שעורר, וממשיך לעורר, אימוץ זה ועד לדיון פשוט בתוצאותיו של הסיפור, של המטאפורה שהפך להיות.

אל תשלך ידך אל הנער הוא ספר הנוגע במישרין לחייו של כל אדם בישראל. ליקט וערך: אריה בן גורי אריה ציורים: מנשה קדישמן