תיאור:
רק רחל קרון קיימת בשיריה. בכל שיר זו היא הממלאת את השיר במלואו, וכל שיר עומד לעצמו. אכן, דמויותאחרותמןהמשפחהקיימות, האם, האב, האחשאיננוועודדמויות, אבלהןקיימותרקבעולםשלהכותבת, רקעבורה, רקכפישהןבשירהבודד. וכמעטכלהשיריםכולם, כלאחדלעצמו, הם שירי היזכרות בעבר שאינו. עבר רחוק שחלף. זה נמצא בחלוף שבנוף וזה נמצא בחלוף שבזיכרון. הנוף מסביב והזיכרון האישי מכילים את החלוף. אולי משום המשיכה שלה לחלוף, על העבר הקרוב, זה שעדיין קיים, היא אינה כותבת בשיריה.
הוסף לזה את האופי המרוסק של הכתיבה, את השורות הקצרות מאוד, את המלים הצבעוניות, המצטרפות לחלקי פיגורות, חלקי מטפורות וחלקי דימויים שהם חלקי תמונה וחלקי תיאור ולא משהו שלם — וקיבלת את העיקר שבשירים. אין זה סיפור. אלה חלקי רגש. העצב על החלוף, על הזמן שאיננו עוד, כל כך עמוק, שהוא מספיק לחבר את כל החלקים תחת כנפיו, אבל הכותבת אינה מספרת אותו לסיפור שלם. היא מתמכרת אליו התמכרות מופלאה. בכך יש לה כוח. היא כותבת תיאור רך כביכול, שהוא בוטה מאוד. וזה ייחודה. לשיריה יש ערך רגשי בטווח שבור ומצומצם, אבל חזק מאוד. אינני יודע אם היא כותבת כך מתוך תמימות או במודעות מפוכחת, אבל היא יוצרת שירים ראויים להערכה.
כותרת אחת עולה בדעתי כשאני קורא בשיריה החדשים של רחל קרון: התפלשות מופלאה בעצב.
קודם כל עצב. אלה שירים על עצב, שכתובים מתוך התמכרות לו. התמכרות זו מרוסקת, קטועה. רחל קרון אינה מצרה על העצב. היא זקוקה לו. היא מתפלשת בו כל כולה. לפחות אותו חלק של הכותבת שנוכח בשיר מתפלש בעצב המועלה בשיר. זו התפלשות מופלאה, שכן יש בה יופי, מתיקות מלנכולית, ומי שלבו פתוח למלנכוליה כזו, קופץ מיד גם הוא אל תוך השיר אחרי הכותבת. זו כוונת הכותבת — ראה הקורא כמה אני מתפלשת בעצב נורא ואהב אותי, קבל אותי, קבל את שירי. והקורא מקבל ואוהב.
מחיר: 52.00 ₪
אנו מצטערים אך מוצר זה אזל בהוצאה ולא ניתן להזמינו