האסופה אחות אאוטסיידרית, פרי עטה של אודרי לורד, יצאה לאור ב-1984. חמישה-עשר המסות והנאומים שבה מזמנים לנו מפגש עם קול נועז ופורץ דרך בפמיניזם של המחצית השנייה של המאה ה-20 במערב. בכתביה מותחת לורד ביקורת על מנגנוני השליטה הפטריארכליים הגזעניים באמריקה, וכמוהם על יחסי הכוחות הדכאניים בין נשים, ובתוך הקהילה השחורה. באמצעות הנכחה של אירועים היסטוריים שנדחקו לשוליים, וחקירה רפלקטיבית של חייה האישיים, היא מדגימה מהם חיים בצל אפליה מצטלבת – על בסיס מין, גזע, גיל, העדפה מינית ומעמד כלכלי. בה בעת לורד משרטטת דרכים חדשות במאבק המתמשך לחירות ולשוויון. הקריאה שלה להפר קודים של שתיקה, ומאבקה להשיב לארוטי, לפואטי ולאינטואיטיבי את ההילה שנגזלה מהן, מעשירים את ארגז הכלים הפמיניסטי של כולנו.

אודרי לורד (1992-1934) – משוררת, אקטיביסטית, הוגת דעות פמיניסטית, נואמת בחסד ואמנית ספוקן וורד, אמא, לסבית, שחורה. בת להורים שהיגרו מהאיים הקריביים לניו יורק. בוגרת תואר שני במדעי הספרנות מאוניברסיטת קולומביה. ספרנית, מרצה לספרות ומחלוצות מקימי התוכניות ללימודים שחורים באקדמיה בארצות הברית. פרסמה שנים-עשר ספרים, ביניהם ספר השירה חדת-הקרן השחורה (1978 ,The Black Unicorn) והביו-מיתוגרפיה זאמי: האיות החדש של שמי (1982 ,Zami: A New Spelling of My Name ). לורד נודעה בכתיבתה הדחוסה והישירה, וזכתה, בין היתר, בתואר המשוררת הרשמית של העיר ניו יורק בשנים 1992-1991, ובתואר דוקטור לשם כבוד מהאנטר קולג', ניו יורק. לורד הלכה לעולמה בגיל 58 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

אחות אאוטסיידרית הוא ספרה הראשון של לורד היוצא לאור בעברית. מתוך מילותיה משתקפת גם מציאות החיים של קבוצות מוּדרות בישראל בת-זמננו, ולפיכך יצירתה והגותה רלוונטיות לחיינו כיום לא פחות מאשר בזמן כתיבתן. שונוּת אנושית היא מקור כוח ליצירת שינוי מיטיב – זוהי האמונה החוזרת ומהדהדת בלב לבו של הספר הזה. תרגום החזון שלה לעברית הוא אפוא הזדמנות לחשוב מחדש על דרכים לתיקון עולם ולריפוי צלקות העבר בין הקהילות החיות בגבולות הארץ ומחוצה להם.