ביום חם ביולי 1650 מוצאת עצמה חירטְיֶה דריקס מיטלטלת בכרכרה דוהרת בדרך עפר. אזוקה, סמרטוט דחוף בפיה, היא נלקחת על ידי קציני בית משפט אל מתקן כליאה.

האחראי לכך הוא אהובה לשעבר, הצייר רמברנדט ואן ריין.

אין מקום לערעור או למשפט צדק. באשמה של חיי חטא היא

נכלאת לשתים־עשרה שנה ב'בית התיקון' בחאודה, מוסד

מעורר פלצות, מנותקת מהעולם.

חירטיה מביטה לאחור על מסלול חייה, על הדלות שברחה ממנה, על האיש שאהבה והים לקח ממנה לנֶצח, וחוזרת אל נקודת המפנה — היום שבו החלה לעבוד כמטפלת בביתו של רמברנדט:

עם מותה של ססקיה אשתו, חירטיה נשארת לטפל בבנם הצעיר כמו גם באב הגלמוד. במשך שנים חיים השניים כזוג נשוי, עד ליום שרמברנדט מואס בה. המאבק של חירטיה — אישה בודדה, נחושה, אמיצה — על כבודה ומעמדה אל מול אהובה לשעבר, משפחתה ומוסדות החוק, מתחיל באותו היום.

סימונה ואן דר פלוכט היא סופרת הולנדית מהשורה הראשונה, עטורת שבחים ופרסים. עד כה נמכרו שלושה מיליון עותקים של ספריה ברחבי העולם. היא מתגוררת באלקמאר עם בעלה וילדיה.

"מדהים אותי," היא אומרת, ״שלעולם לא מוזכרים פרשיית האהבה והקונפליקט של רמברנדט עם חירטיה דריקס... כי זה מטיל אור אחר לגמרי על הצייר הגדול, פוגע בשמו. נראה לי חשוב במיוחד לכבד את חירטיה באמצעות סיפור חייה מנקודת מבטה."